תרגול פילאטיס מתאים לתחזוקת הגוף בכל גיל מכיוון שהוא פועל על חיזוק מרכז הגוף, הגמשה והארכה של השרירים. אימון קבוע ורציף זה מונע פציעות מנפילה ומעניק תחושת יציבה טובה יותר. קצב התרגול בגיל השלישי הוא נמוך בפרט כאשר קיימות מגבלות בתנועה שמצריכות תרגול איטי וקשוב, הוא תורם לרווחה הנפשית והפיזית. 

 יש חשיבות גדולה לתנועה בגיל השלישי בעיקר לאור הסכנות בהיחלשות של השלד, המפרקים והשרירים. אחת הסכנות הגדולות אצל מבוגרים וקשישים היא סכנת פציעות מנפילות ושברים שדורשים שיקום ממושך. 



החיבור בין תרגול תנועה לתנועה בחיים מתבקש ככל שיורדת מידת המעורבות החברתית וככל שהישיבה בבית מסיבות רגשיות או פיזיות גדולה יותר. לכל אדם יש קצב משלו ועוצמות משלו לכן בתרגול אישי או תרגול קבוצתי (עד 5 משתתפים) אני מדגישה את החיבור לתנועה, לקצב ולעצמה הנכונים מה שמפיג מעט את תחושת הבדידות האופיינית לגיל.

מערך תרגול בשיטת אלבאום לטיפול בקשיי למידה ותפקוד בחלקו מבוסס על אומנויות לחימה בדגש על קרקוע, גדילה, נשימה, ריווח מפרקים, תפיסה מרחבית ושילוב המערך המוטורי עם מערכת החושים. התנועה מתבצעת בעמידה ובישיבה ברצף קבוע לאיזון שלד מפרקים ושרירים. 



התרגול נועד לחזק את המודעות לגוף, הדגש על יציבה, נשימה, טווח התנועתי ושיווי המשקל משפיעים על רווחת הגוף  וחיוניותו. לתנועה במודעות יש השפעה עקיפה על תפיסת העצמי והדימוי העצמי, וכמובן על דפוסי חשיבה והתנהגות. לדוגמא: יכולת הפרדה בין איבר לאיבר בגוף מעידים על הפרדה בין עיקר לתפל, מאמץ גופני מלמד אותנו על עוצמה פנימית, יציבה וקרקוע מלמדים על יציבות נפשית.

תנועה האותנטית היא מפגש של הגוף עם עצמו בתנועה טבעית באמצעות התבוננות פנימית מעמיקה אל תוך עולם הנפש. תנועה טבעית היא כל תנועה הנובעת מהאדם עצמו כפי שהיא מתקיימת ברגע הזה ללא שיפוטיות

האדם הנע/ המטופל, עוצם עיניו כאשר העד/ המטפל צופה בו. לתפקיד העד, הצופה באדם הנע יש ערך תרפויטי חשוב ומרכזי בטכניקה של תנועה אותנטית.

 העדות מעניקה למטופל תחושה של נוכחות ונראות. האדם הנע רוקד ללא ההנחיה חיצונית של המטפל וללא מוזיקה, אלא מתוך הקשבה פנימית עמוקה לתחושות גוף, רגשות, זיכרונות, דימויים ואימפולסים גופניים 

מטרת התרגול היא לארגן ולעגן במילים את החוויה הגופנית בתנועה כפי שהיא באה לידי במרחב כמו גם בשדה הקשר, בסיום התהליך התנועתי ניתן מקום להביע במילים בכתב או בציור את החוויה העצמית בתנועה. 



השיקוף והשיתוף מאפשרים למתנועע להיזכר בתנועות שעלו בו מתוך התת-מודע ולעשות עליהם רפלקציה (מדוע עלו? ומה משמעותם?). תהליך הרפלקציה מרחיב את "השדה המודע ותורם להרגשת שלמות.

אימון קוגניטיבי מוטורי היא גישה לאימון ושיפור כישורים קוגניטיביים באמצעות תנועה, הגישה מבוססת על מחקרים מובילים בתחום חקר המוח ומתייחסת לכישורים כמו עיבוד מידע, מהירות תגובה, קושי בביצוע מס' פעולות במקביל, התמצאות מרחבית, קשיי קשב והתמודדות עם למידה חדשה.

ירידה בתפקודים קוגניטיביים משתנה מאדם לאדם בעוצמתה אך מאפיינת את שינויי הגיל ובעיקר את בגילאי ה 80 ומעלה. אבחונים שונים נועדו לאבחן את שלבי השינוי בתפקוד הקוגניטיבי ולהתערב בשלבים הראשוניים על מנת לעכב את ההתדרדרות ולשמור על איכות חיי המבוגר ומשפחתו. 

במחקרים אחרונים נמצא קשר בין תפקודים קוגניטיביים לבין פעולות יומיומיות, לדוגמא: הליכה. בגיל צעיר אנו מסוגלים לעשות מספר פעולות במקביל ופעולות פשוטות כמו הליכה מתרחשות באופן אוטומטי, בגיל המבוגר כאשר התפקוד החושי נפגע, ההתמצאות המרחבית יורדת, מהירות התגובה פוחתת פעולה פשוטה כמו הליכה הופכת להיות מורכבת ומובילה לזהירות יתר ופגיעות יתר. 



האימון על פי גישת TIM מתבסס על גמישות המוח ויכולתו לשקם כישורים קוגניטיביים באמצעות אימון משולב של תנועה וכישורי חשיבה. עקרון חשוב בתרגול הוא על שהייה בשלב למידה לאורך כל זמן התרגול ושימוש במיומנויות של קליטה, קידוד וארגון מערכות סימנים והפיכתם לתנועות גופניות. השימוש בתנועה מוטורית ובאתגר קוגניטיבי בו זמנית חשובים להמשך התפקוד והלמידה גם בתחומים נוספים.