נוער ומתבגרים

נוער ומתבגרים


נערים ונערות סביב גיל 11 ומעלה הם אנשים צעירים הנמצאים בתפר שבין ילדות לבגרות, המשמעות העיקרית היא שהם נדרשים לעצמאות ולקבלת אחריות בהתאם למידת הציפייה מעצמם ומהסביבה.


השהייה בתפר שבין לקיחת אחריות לבין עצמאות מלאה יכולה להתארך שנים רבות ועד סוף שנות ה20 לחייהם, בתקופה זו הם יחוו שינויים רבים כמו מעברים בין בתי ספר, השתייכות לקבוצות שונות וצורך לקבל החלטות רבות וחשובות. 


אתגרים של למידה, תקשורת בסביבה שיפוטית של מתבגרים,התמודדות עם לחץ וקשיים מפגישים עם שאלות שנוגעות לתפיסה העצמית, לביטחון העצמי ולתחושת מסוגלות. ספקות ולבטים גובים מחיר רגשי ומשפיעים על הדימוי העצמי שמתגבש בתנאים לא מספקים.


התגובות לקשיים בגיל ההתבגרות נעות בין כעס, תסכול ופחד לבין הימנעות ועד לשימוש בהתנהגויות שמחבלות בסיכויי ההצלחה של הנער/ה.


אופן ההתייחסות בטיפול משתנה על פי סגנון ההתמודדות והחשיבה, יהיו מקרים שבהם הגוף יהיה הכלי באמצעותו יתרחש שינוי ומקרים שבהם החלק המנטלי או הרגשי יהיו הכלי לשינוי, מה שמשותף לכל המפגשים הטיפוליים עם נוער ובוגרים יהיה השילוב והתאום בין יכולות הגוף, הרגש, החשיבה והחושים לחיזוק המודעות העצמית והתקשורת הפנימית. 


הקשיים המאפיינים נוער ומתבגרים בתהליכי שינוי

  • שינויים פיזיים ומנטליים
  • התמודדות עם תחושת שייכות או חוויית בדידות
  • קושי בביטוי עצמי אותנטי ופתוח
  • חוסר יציבות רגשית
  • דימוי עצמי נמוך
  • מתח וחרדות בהקשר חברתי או לימודי


לפרטים ויצירת קשר

השלבים בטיפול לחיזוק תחושת המסוגלות

להסכים לחוות – שימוש בכלים תנועתיים נועדו לגרות את החוויה התחושתית, לעורר זיכרון בעל ערך מנטלי/רגשי. הסכמה לחוות מגלה יכולות חדשות להתמודד עם אתגר.

חוויה = למידה – כלים חווייתיים מפגישים באופן מודע ובזמן הווה את המטופל עם הרגלי התמודדות ברמה המנטלית והרגשית, דרכי התמודדות שאינן מועילות נכחדות והיעילות יותר יקבלו חיזוק.

כישורי תקשורת – להסכים להיראות, להיות מעט חשוף ולקבל הד לחוויה פנימית משנה באופן הדרגתי את אופן הדיבור הפנימי המעכב. דיבור פנימי חיובי מוביל לשינוי חיובי בדימוי העצמי ולעידוד תחושת המסוגלות.

ביטוי רגשי  – חווית המפגש בין הפנים לבין החוץ – חווית הנראות מקבלת משמעות ומעוררת רגש, פיתוח המיומנות להכיל את המנעד הרגשי כחלק מתוך התהליך כשלעצמו הוא מעודד את תחושת המסוגלות.

הסכמה לשינוי – עבודה משותפת של מערך ציפיות מותאם לתהליך, הביטחון נבנה מרגעים קטנים של שינוי.

מתי כדאי לבוא לתרפיה מבוססת גוף?

הגוף הוא המכשיר באמצעותו או מסיעים את עגלת חיינו, הוא המוציא לפועל משימות וכלי ביטוי בכל מערכות הקשרים.

מצבים בהם קיים קושי בוויסות תחושתי ורגשי שבאים לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, קשיי תקשורת, התנהגות אימפולסיבית, קשיי קשב וריכוז, קשיים בהתארגנות, הימנעויות וחרדות.

טיפול דרך הגוף הוא יעיל, יישומי ומעשיר.

שיטת אלבאום

טיפול בשיטת אלבאום מבוסס על השילוב והתאום בו זמנית של מערכות תפקוד מרכזיות: המערכת הגופנית-מוטורית-חושית, מערכת החשיבה ומערכת הרגש.  כאשר קיים קושי מאחת או יותר מהמערכות נוצר מתח גופני המשפיע על התפקוד ועל הלמידה. מימוש היכולת האישית בניית תחושת מסוגלות ודימוי עצמי תקין מתפתחים מתוך מערכות המתפקדות בצורה מיטבית. 

הטיפול בשיטה מורכב מטכניקות תנועה, מגע ודמיון מודרך מתוך תרגילי אומנויות הלחימה המאמנות את המערכת הגופנית לאיזון וליעילות הפעולה המוטורית חושית.

המערכת הגופנית כוללת עבודה על:

  • נשימה,
  • מוטוריקה גסה ועדינה,
  • מערכת הצלבה,
  • התארגנות גופנית במרחב ובזמן,
  • שיווי משקל,
  • כוח והרפיה.

עקרונות עבודה עם הגוף משלבות היבטים פסיכומוטוריים:

  • עקרון הבידול - יכולת הפרדה בין עיקר לתפל
  • עקרון הגדילה - הרחקת מפרקים ליצירת מיקוד והרחבת המנעד התנועתי.
  • שילוב ותאום - יכולות מנטליות ורגשיות מתבססות על תפקוד יעיל של הגוף והשילוב בין המערכות נעשה באמצעות תרגילי קואורדינציה. 

פסיכותרפיה גופנית

פסיכותרפיה גופנית משלבת ומחברת בין הגוף לבין הנפש באמצעות התבוננות משותפת על תבניות רגשיות וחשיבתיות לבין הביטויים שלהם בגוף. הקשבה לתוכן המילולי לצד הקשבה לתופעות גופניות מאפשרת התבוננות על מצב נפשי, על הרגלי התמודדות במצבים שונים ועל חווית החיים האישית. מטרת הטיפול היא להעלות למודעות חלקים באישיות השואפים לביטוי. 

הטיפול בפסיכותרפיה גופנית משלב תנועה אינטואיטיבית ואותנטית, עבודה על הסיפור האישי באמצעות ציור, קלפים טיפוליים ומשחק. 


טיפול דרך הגוף הוא חווייתי ויישומי בהתאם ליכולתו של המטופל להתנסות מתוך כוונה להעלות למודעות דרכי התמודדות מוכרים ולהכיר דרכי התמודדות חדשים, לשמר התנהגויות מקדמות ולמתן התנהגויות הרסניות. הקליניקה והקשר החזק ביני לבין המטופל הופכים להיות מרחב בטוח לשינוי בהרגלי התפיסה העצמית ומעצימים את היכולת שלו לסמוך על עצמו, לחוש שלם ורגוע יותר ובהדרגה לקחת אחריות.


נקודת הנחה ראשונית וחשובה היא שהידע האמיתי על הצרכים למימוש הפוטנציאל קיים אצל המטופל וכמו כל אחד מאיתנו גם המטופל זקוק לדמות שתראה את הכוחות, היכולות והפוטנציאל הגלום בו מעבר לקשיים שהוא חווה. 

נקודת המוצא המרכזית בטיפול מבקשת לבדוק איך הקושי בא לידי ביטוי בגוף ואיזה השפעה יש לקושי על התפקוד בתחומים שונים ובתוך מערכות היחסים בעולמו של המטופל.

על ביטחון עצמי

ביטחון עצמי זה מושג שמתאר ידיעה פנימית של כוחות לבצע משימות מנטליות, רגשיות ופיזיות. יכולת ביטוי עצמי של רעיונות או אמונות ויכולת לקבל החלטות בכל זמן נתון. ביטחון עצמי הוא מושג רחב שמתייחס לתחומים רבים, הוא מתקיים ומתערער לסירוגין עם כל התנסות, הוא כמו סמן של האישיות לחזק תפקודים שעוזרים להרגשה הטובה ולהכחיד תפקודים שמפריעים להרגשה הטובה. בטיפול נרצה להתייחס לביטחון עצמי בהקשר של אינטגרציה בין גוף, רגש, חשיבה וחושים, באיזה אופן ניתן לחזק את התפקוד של כל מערכת וכיצד ניתן לחבר את כל המערכות לתפקוד אינטגרטיבי מתוך הכרה במשאבים הקיימים ובנטיות של כל מערכת לממש את עצמה באופן מיטבי. לדוגמא: אם עשיתי פעולה שגרמה לי להרגיש חזק אבל בטווח הרחוק פוגעת בבריאות שלי האם יהיה נכון להשקיע עוד בלהיות חזק או למתן את עוצמת החוזק על מנת לשמור על מצב בריאותי תקין לאורך זמן.

על תחושת מסוגלות

הסכמה להתנסות שוב ושוב וגם להיכשל כדי להכיר את עצמנו טוב יותר משקפת אמונה ביכולת העצמית. למידה, החל מהינקות מתרחשת דרך חיקוי, דרך ניסוי וטעיה ובעיקר באמצעות שיקוף ועידוד של הסביבה הקרובה. תחושת המסוגלות נבנית בהדרגה ומושפעת מהערכה פנימית על יכולות ומגבלות, על מידת השליטה בתחושות רגשות ומחשבות גם כאשר הן עומדות בסתירה לתוצאה הרצויה.


Share by: