בני נוער וילדים (מגיל 8)


הקדמה

גילאי 8-13 מהווים שלב קריטי המגשר בין הילדות להתבגרות. בתקופה זו חלים שינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים וחברתיים מואצים ובתוך כך עולה הצורך בגיבוש זהות ושאיפה לעצמאות. לצד הצמיחה חלק מהמתבגרים עלולים לחוות קשיים המעכבים את הרווחה הנפשית הנדרשת להשתלבות בקבוצת השווים, בחיזוק תחושת המסוגלות וברכישת מיומנויות למידה וניהול עצמי.


הדרך היעילה לתמוך במתבגרים היא באמצעות טיפול אינטגרטיבי (רגשי-חושי) גישה זו מתמקדת בחיבור שבין הגוף לנפש ומסייעת בחוסן נפשי, ביכולות הלמידה ובמודעות הגופנית כבסיס לביטחון עצמי.


קשיים והתנהגויות לוואי

הסתרת הקושי באמצעות דחיינות או העדפת פעילויות משחק על פני משימות שדורשות מאמץ. תופעה הזו מתגברת בעקבות קושי בוויסות תחושות ורגשות, והיא מעידה על הצורך בהכוונה בניהול עצמי ובניית אמון ותחושת מסוגלות.


מהו וויסות חושי ורגשי?

לכל אחד מאיתנו יש דרך ייחודיות לקלוט ולהרגיש את הסביבה, לעיתים תגובות אוטומטיות אינן מותאמות לסיטואציה ויש צורך לארגן מחדש את ההבנה של הקשר בין הרגשה להתנהגות.


דוגמאות לקשיים והקשר לתפקוד ולמידה

  • היפר-אקטיביות ותנועתיות יתר

כאשר המידע על מצב הגוף אינו מגיע למוח בצורה תקינה, המתבגר עשוי לחוש צורך מוגזם בתנועה, להיות בעל קושי בריכוז ובתפיסה מרחבית. חוסר האיזון הזה מקשה על ההתאמה לצרכים לימודיים וחברתיים.

  • תנועות נוקשות מדי או רכות מדי

קשיים במערכת התחושה עשויים להתבטא בתנועות לא מתאימות; המתבגר עלול להתנהג בעוצמה רבה או, לחלופין, להיות ביישן ולהימנע מקשר גופני.

  • קשיי קשב וריכוז

כאשר מערכת ההצלבה בין אונות המוח אינה בשלה, הדבר עלול לגרום לחוסר ריכוז, תסכול ומכשולים בלמידה.

  • התפרצויות כעס או הימנעות

כשהתפיסה התחושתית מעוותת, תשומת הלב עלולה להתמקד בגירויים בלתי רצוניים, כמו רעש בכיתה, מה שמוביל להתפרצות כעסים או להימנעות מהסיטואציה.

  • חרדות ופחדים

ילדים עם קושי בוויסות חושי עשויים להגיב בצורה קיצונית לאיומים, מה שמוביל למחשבות שגויות ותגובות לא הולמות.


חשיבות הטיפול בוויסות חושי ורגשי

נוער ומתבגרים צעירים עם קשיי וויסות חושי או רגשי פועלים מתוך מצוקה שנובעת מפחד לאכזב או רצון לרצות את ההורים או הסביבה. התנהגויות כמו התבודדות, תוקפנות או ביישנות הן תגובות למתח גופני ורגשי. התמיכה הנכונה יכולה להוריד את סף המתח ולספק כלים להתמודדות עם בלבול, אי נוחות ורגשות נוספים.


בקליניקת ״קול-גוף״ מחזקים את הביטחון דרך החושים והתנועה

הצלחת הטיפול נשענת על שני עקרונות מרכזיים:  הראשון הוא התמקדות בחוזקות של המתבגר והשני  והוא יצירת קשר טיפולי המבוסס על אמון וביטחון שמאפשרים לנער או למתבגר להיפתח ולחולל שינוי אמיתי.  שיטת העבודה משלבת למידה חוויתית ותנועתית של כלים ושיטות לשליטה בוויסות החושי,  מגע טיפולי ואביזרי חישה לשיחרור מתחים גופניים והגברת המודעות העצמית ועיבוד רגשי באמצעות מתן מרחב בטוח לזיהוי רגשות בזמן אמת.


גישת קול-גוף לטיפול בקשיי תפקוד ולמידה

אי אפשר לבנות קומה שניה (למידה/רגש ללא יסודות יציבים (גוף)....אימון המערכות הגופניות: מוטוריקה גסה ועדינה, קו אמצע, מערכת הצלבה, מע' וסטיבולרית ותחושתית מהווים בסיס לאינטגרציה חושית תנועתית ומאפשרת חיבור בין מערכת החשיבה לבין הרגש.

בטיפול אני לא מלמדת מה לעשות אלא עוזרת לפתח ידיעה פנימית של נינוחות או מתח שמעניקים למתבגר את היכולת לפעול ביעילות ולהשיג את המטרות שלו.

הטיפול בקליניקה מחזק את האינטליגנציה הרגשית והחברתית משום שהיכולת להבין את האחר מתחילה ביכולת להבין את עצמי.

ישנה חשיבות ליצירת תנאים ללמידה מתוך רוגע כאשר יודעים איך להתנהל עם תסכול והתנגדות.

לפרטים ויצירת קשר

פסיכותרפיה גופנית

הקשר בין הגוף לנפש בא לידי ביטוי בהרגלי תנועה שהתבססו במהלך העוברות והילדות המוקדמת מתוך הקשר עם דמויות משמעותיות. לדוגמא כשאמא מגוננת מדי מנעה חשיפה למתקנים מסוכנים כדי שהילד לא יפול לימדה את הילד להיות זהיר מדי או לפחד להתנסות בחוויות חדשות או מקשרים חדשים. מסרים שהילד שומע בונים את תפיסת עולמו ומשפיעים על קשריו עם הסביבה ועל התפיסה העצמית שלו . 

טיפול דרך הגוף הוא חווייתי ומותאם לצרכים של המטופל מתוך כוונה להעשיר את סקרנותו ללמוד ולהכיר את עצמו ואת הדרכים שבהם הוא מתמודד עם אתגרים. הטיפול מבוסס בראש ובראשונה על הקשר האישי ותחושת האמון שנוצרת ביני לבין הנער/ה כשהוא מבין שהמרחב מספיק בטוח לחשוף את קשייו וחולשותיו.

נקודת המוצא המרכזית בטיפול היא לבדוק איך הקושי בחיים בא לידי ביטוי בגוף ואיזה השפעה יש לקושי על התפקוד בתחומים שונים ובתוך מערכות היחסים בעולמו של המתבגר.

שלבים בטיפול:

אמון והסכמה – דרך תרגול תנועתי ניתן לחשוש אופני תגובה בהתמודדות עם קושי או למידה חדשה, תנועה מהווה בסיס בטוח לשינוי.

חוויה = למידה – התנסות בחוויות חושיות ורגשיות חדשות שוות ערך ללמידה של מידע חדש.

כישורי תקשורת – מתן הד לחוויה פנימית משנה באופן הדרגתי את הדיבור הפנימי המעכב ומוביל לשינוי חיובי בדימוי העצמי ולעידוד תחושת המסוגלות.

ביטוי רגשי  – מקום לרגש ככלי ביטוי ופריקה

הסכמה לשינוי – מערך ציפיות מותאם לתהליך בונה את הביטחון בצורה הדרגתי מתוך חוויות קטנות של הצלחה.

שיטת אלבאום

טיפול בשיטת אלבאום מבוסס על השילוב והתאום בו זמנית של מערכות תפקוד מרכזיות: המערכת הגופנית-מוטורית-חושית, מערכת החשיבה ומערכת הרגש.  כאשר קיים קושי מאחת או יותר מהמערכות נוצר מתח גופני המשפיע על התפקוד ועל הלמידה.

הטיפול בשיטה משלב טכניקות תנועה, מגע ודמיון מודרך לאיזון וליעילות הפעולה המוטורית חושית ולשיפור התפקוד.

עקרונות עבודה עם הגוף משלבות היבטים פסיכומוטוריים:

  • עקרון הבידול - יכולת הפרדה בין עיקר לתפל
  • עקרון הגדילה - נוכחות במרחב, ביטוי עצמי וביטחון עצמי.
  • שילוב ותאום - תפקוד תקין בין ימין לשמאל, קואורדינציה, קשב וריכוז.

על ביטחון עצמי

ביטחון עצמי זה מושג שמתאר ידיעה פנימית של כוחות לבצע משימות מנטליות, רגשיות ופיזיות. יכולת ביטוי עצמי של רעיונות או אמונות ויכולת לקבל החלטות בכל זמן נתון. ביטחון עצמי הוא מושג רחב שמתייחס לתחומים רבים, הוא מתקיים ומתערער לסירוגין עם כל התנסות, הוא כמו סמן של האישיות לחזק תפקודים שעוזרים להרגשה הטובה ולהכחיד תפקודים שמפריעים להרגשה הטובה. בטיפול נרצה להתייחס לביטחון עצמי בהקשר של אינטגרציה בין גוף, רגש, חשיבה וחושים, באיזה אופן ניתן לחזק את התפקוד של כל מערכת וכיצד ניתן לחבר את כל המערכות לתפקוד אינטגרטיבי מתוך הכרה במשאבים הקיימים ובנטיות של כל מערכת לממש את עצמה באופן מיטבי. לדוגמא: אם עשיתי פעולה שגרמה לי להרגיש חזק אבל בטווח הרחוק פוגעת בבריאות שלי האם יהיה נכון להשקיע עוד בלהיות חזק או למתן את עוצמת החוזק על מנת לשמור על תפקוד מתוך התמדה למשך זמן ארוך יותר.

על תחושת מסוגלות

הסכמה להתנסות שוב ושוב וגם להיכשל כדי להכיר את עצמנו טוב יותר משקפת אמונה ביכולת העצמית. למידה, החל מהינקות מתרחשת דרך חיקוי, דרך ניסוי וטעיה ובעיקר באמצעות שיקוף ועידוד של הסביבה הקרובה. תחושת המסוגלות נבנית בהדרגה ומושפעת מהערכה פנימית על יכולות ומגבלות, על מידת השליטה בתחושות רגשות ומחשבות גם כאשר הן עומדות בסתירה לתוצאה הרצויה.